תזונה היא מרכיב מרכזי באורח החיים שלנו. היא חלק מזהותנו ומתרבותנו. יש לה גם השפעה גדולה על בריאותנו.
בעולם, תזונה לקויה אחראית ל-22% ממקרי התמותה המוקדמת.
בארץ, צריכה גבוהה של בשר אדום, בשר מעובד, מלח ומשקאות ממותקים, לעומת צריכה נמוכה של דגנים מלאים וקטניות, היא הגורם הבעייתי ביותר בתזונה. תזונה לקויה יכולה להיות מסוכנת כמו עישון, ובארץ מוערך שהיא במקום שני בגורמי התחלואה הנגרמים כתוצאה מהתנהגות, רק אחרי עישון.
אם מסתכלים על צריכת בשר, הנתונים מראים מגמה ברורה בשנים האחרונות:
על פי משרד החקלאות, צריכה של בשר בקר עומדת על 19.7 ק"ג לנפש לשנה ועלתה ב-65% תוך עשור.
כך שהצריכה גבוהה פי 2 מהכמות המקסימלית הממולצת בהמלצות התזונה הלאומיות של משרד הבריאות. לעומתה צריכת הירקות בישראל נמצאת בירידה.
המצב עוד יותר גרוע בצד העוף: צריכת העוף בישראל היא הגבוהה בעולם ועומדת על 60.15 ק"ג לנפש בשנה. בקרב צרכני עוף, זאת אומרת פי 4 לעומת המלצות משרד הבריאות.

צריכת יתר של מזון מן החי עלולה לפגוע בבריאותנו גם בעקיפין. מחקרים מראים שתעשיית מזון מן החי ארחאית על התפתחות רוב המחלות הזאונוטיות (כגון שפעת העופות או נגיף הקורונה). היא גם עושה שימוש בכמויות אדירות של אנטיביוטיקה וכתוצאה מכך היא הגורם המרכזי לעמידות באנטיביוטיקה, שהיא איום ממשי על יכולת הרפואה לטפל בזיהומים נפוצים.

לעומת זאת, תזונה ים-תיכונית, שמבוססת בעיקרה על הצומח, וכוללת כמויות מתונות בלבד של מזון מן החי, הוכחה כבריאה והיא התזונה המומלצת על ידי משרד הבריאות. ארגון הבריאות העולמי אף פרסם דוח מיוחד המתייחס לתזונה מבוססת על הצומח ויתרונותיה הבריאותיים. קטניות וסויה הם חלופות בריאות וזולות לחלבון מן החי, ויחד עם פירות וירקות, דגנים מלאים ואגוזים, מספקות את כל הצרכים התזונתיים שלנו בלי לפגוע בבריאותנו.
הפחתה של מזון מהחי לא רק שומרת על הסביבה אלא גם משפרת את הבריאות שלנו ושל המשפחה!

בנוסף לצעדים החשובים שכל אחד יכול לעשות כפרט לשפר את התזונה שלו,גם נדרשת מדיניות ממשלה שתעודד צריכה יותר גבוהה של מזון מן הצומח, הן בעזרת קמפיין ציבורי וליווי חקלאים, הן בכלים מדיניים כמו סובסידיות או מכסים.

משרד הבריאות הישראלי (יוני 2020). ההמלצות התזונתיות החדשות