מצילים בעלי חיים

התעשייה העכשווית של מזון מהחי מבוססת על ניצול תעשייתי של בעלי-חיים ועל המתתם. 

בישראל בלבד נולדים ומומתים בשנה כ 300 מיליון בעלי חיים בתעשיית המזון. מבעלי-החיים בתעשייה נשללת האפשרות לקיים את אורחות חייהם הטבעיים, לבטא התנהגות טבעית ולמצות את תוחלת חייהם. הם סובלים ממצוקות, בעיות פיזיות ורפואיות, חרדות וחסכים. צמצום צריכת המזון מהחי תאפשר להקטין את מספר בעלי-החיים בתעשייה ותקל על צמצום הפגיעה בהם.

 

כליאה בתנאים קשים

ההיגיון הכלכלי הכניס את רובם המכריע של בעלי-החיים בתעשיות המזון למתקנים סגורים ומזוהמים (ואף לכלובים דחוסים ולתאי ריסון), צופף אותם כמעט עד מוות (ולעתים ממש עד מוות)

תרנגולות בתעשיית הביצים למשל נדחסות לתא קטן בו אינן יכולות לפרוש את כנפיהן, כאשר הן עומדות על סורגי מתכת וכאשר הן צמודות זו לזו באופן שכמעט לא מאפשר להן לזוז כלל. חזירות בתעשיית הבשר נכלאות ב"תאי הריון"  – כלובים שגודלם עולה רק במעט על גודל גופן של החזירות ומוחזקים בהם זמן רב, כעמט ללא יכולת לזוז. את הגורים שלהן הן מניקות דרך הסורגים. 

אך גם כאשר הכלובים מרווחים יותר בכל התעשייה בעלי החיים לכודים בין סורגים או קירות, ללא גירויים חיצוניים, לרוב כשהם רובצים בתוך הצואה והשתן שלהם – תרנגולים בתעשיית העוף נכלאים בהאנרגים גדולים ופרות נכלאות ברפתות. 

 

זוהמה

הצפיפות העצומה של בעלי-חיים במשקים חקלאיים גורמת לזיהום האוויר שהם נושמים. המצב חמור במיוחד בלולים ובבריכות דגים, שם שוררת צפיפות גדולה ביותר. האוויר בלולים מכיל כמויות גדולות של אבק, מיקרו-אורגניזמים וגזים, שביניהם אמוניה. האמוניה נפלטת מן המצע בלול, שבו נספגות הפרשות העופות ומים שנשפכו מתוך שקתות ומערכת הצינון. את המצע אין מנקים אלא לאחר משלוח העופות לשחיטה. העופות נושמים אפוא את אדי הפרשותיהם; בחורף הם זוכים לאוורור מועט בלבד, כי הלולנים מעדיפים למנוע תנועת אוויר כדי לחסוך בהוצאות חימום, ואילו בקיץ לא די באוורור הקיים, כי העופות נושמים בקצב מהיר כדי לצנן את גופם (זוהי הלחתה – אין להם מנגנון הזעה), וחלקיקי האבק, המכילים אמוניה, חודרים בקלות למערכת הנשימה.

 

הפרדת משפחות

לצורך השליטה בבעלי החיים ונוחיות השימוש בהם בעלי החיים במשקים המתועשים מופרדים מבני המשפחה שלהם ומוחזקים באופן שלא תואם את המבנה החברתי הטבעי. כך לדוגמה אפרוחים בתעשיית הביצים והעוף בוקעים הרחק מהאם במדגרה ולא זוכים לפגוש אותה ליום אחד בחיהם. גורי חזיר יונקים מהאם דרך סורגם ולאחר מכן מופרדים ממנה. פרות ממליטות עגל אשר נלקח מהן מספר שעות לאחר מכן. בימים הראשונים העגל/ה נמצא /ת בבידוד בכלוב קטן ורק לאחר שבוע או שבועות הוא מועבר למתחם שיש בו עוד עגלים/ות. הפרות בוכות בעת ההפרדה של העגל מהן וממשיכות לבכות מספר ימים. 

 

עיוותים גנטיים

על מנת להפיק כמה שיותר מגופם של בעלי החיים נערכות בהם מניפולציות גנטיות וכימיות בגופן של חיות, עד שעצם מבנה גופן הפך להן למקור של סבל

כך זה בכל התשיות מן החי – פרות עברו ברירה מלאכותית לייצור עודף של חלב, תרנגולות לייצור עודף של ביצים. דוגמה קיצונית במיוחד היא בגידול תרנגולים לעוף – שם ה"טיפוח" כולל גדילה מואצת, גדילה מוגזמת של איברים מסוימים ושינוי פרופורציות הגוף. ה"טיפוח" גורם להחלשת המערכת החיסונית, מערכות הגוף פגיעות יותר ונפגעה יכולת ההתמודדות של הגוף עם  קור, חום וגורמי מצוקה. קצב גדילה בלתי אחיד של מערכות שונות בגוף ושינוי הפרופורציות הגוף הביאו ליצירת מומים ונכויות מלידה.לעתים התרנגולים מתמוטטים כתוצאה מכך שהרגליים אינן מסוגלות לשאת את משקל הגוף, ואי-ספיקת לב, תוצאה של גדילת שרירים מואצת. גדילה מואצת לצד טמפרטורות קרות מביאה במקרים רבים למחלה מיימת, במחלה זו לחץ דם גבוה  פוגע בתפקוד הכבד, וכתוצאה מכך מתחילה לדלוף פלסמה מהכבד ומנימי דם לתוך חללים בבטן.

 

פגיעות פיסיות ואלימות

נוסף לתנאים הקשים בעלי החיים עוברים פגיעות פיסיות ישירות – בהן קיטום איברים לא מאולחש, מכות והובלה כואבת ושחיטה על פס נע.

קיטום מקורים של אפרוחים בתעשיית הביצים וגזירת זנבות אצל חזירים הן חלק מהפרקטיקות הקבועות והמוכרות, כמו כן המסת קרני פרות באמצעות חומצה והטבעת מספר בעור הפרות. 

חלק מהאלימות המופעלת היא תוצר לוואי של הלחץ על העובדים לבצע פעולות במהירות כנגד רצונם של בעלי החיים, כגון איסוף עופות בתעשיית העוף ודחיסתם לכלובים בהם יובלו במשאיות. מספר תיעודים חשפו אלימות קשה בהובלה לשחיטה של עגלים – כולל שימוש בשוקרים , הצלפות, שבירת זנבות. אלימות קשה במיוחד תועדה עשרות פעמים בהעברת בעלי חיים ב"משלוחים החיים"  – מהאונייה למשאית, מהמשאית להסגר וכן הלאה. 

 

 החיים במשק המתועש הם קצרים, כואבים, עתירי מחלות ואינם מאפשרים שום סיפוק של הצרכים הטבעיים של בעלי החיים. על מנת למנוע או לפחות להקטים את הסבל של בעלי החיים נדרשת מדיניות ממשלתית שתעדיף מזונות מהצומח על פני מזונות מהחי. 

 

קריאה נוספת  על ניצול ופגיעה בבעלי חיים בתעשיות מן החי באתר הישן של אנימלס

 

*תמונה לצד המאמר – התמונה בדף הבית של "מצילים בעלי חיים"