המלחמה באוקראינה המחישה שוב כמה לא יציבה מערכת המזון העולמית ורגישה לטלטלות שונות ממלחמות, דרך בצורות ומשברים כלכליים.  מצבי משבר וטלטלות של השווקים העולמיים צפויים להתגבר עוד יותר לנוכח משבר האקלים. מעבר לתזונה מבוססת על הצומח חיוני להקטנת התלות בשווקים העולמיים ולביסוס ריבונות המזון של ישראל והבטחון התזונתי של תושבי ישראל. 

מה זה ביטחון תזונתי?

בטחון תזונתי הוא מצב שבו משק בית או פרט מקבל גישה ישירה ויום יומית למזון בכמות ובאיכות העונה על צרכיו הבסיסיים. ב"מפת הדרכים למערכות מזון בריאות, מקיימות ושוויוניות"18  שהגישה ישראל לאו"ם, התחייבה ישראל לאפס רעב עד 2030. לשם כך נדרשת מדיניות סדורה, שלא כולה בפריזמה של מסמך זה. 

בעת מגפת הקורונה בישראל היתה עליה ניכרת באוכלוסיות שסבלו מאי בטחון תזונתי – עקב בעייה באספקת המזון וקשיים כלכליים. מצב זה המחיש עוד יותר את הצורך במדיניות ממשלתית מוגדרת להבטחת בטחון תזונתי לכל תושב ותושבת. 

מה זו ריבונות מזון? 

ריבונות מזון היא השליטה של אוכלוסייה או חברה באספקת המזון שלה עצמה. ריבונות מזון לישראל משמעה שמדינת שיראל יכולה לספק את הצרכים התזונתיים של תושביה בעיתות שגרה ומשבר ושאיננה מושפעת או מושפעת מעת מתנודות בייצור ושיווק העולמי. 

מה הקשר בין מזון מהחי לבטחון תזונתי? 

מעבר למערכות מזון המבוססות בעיקר על מזון מלא מהצומח הוא הכרחי על מנת לעמוד ביעד של אספקת מזון בריא ובכמות מספקת לכלל האוכלוסייה בכל עת. 

המזונות מהחי בישראל ברובם מתבססים על יבוא מחו"ל – או שהמזונות עצמם מיובאים או שהמזון של בעלי חיים מקומיים מיובא. בשנת 2019 עמדה לרשות החברה בישראל אספקה זמינה של 1.8 מיליון טון חיטה ואורז – כמעט כולם מיבוא. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יותר מ-44% מהאספקה הזו נוצלה להאבסת בעלי חיים.

חלבון מקטניות הוא זול יותר מחלבון מהחי, ומאפשר ביטחון תזונתי וססטוס תזונתי ובריאותי תקין בכלל האוכלוסייה. בישראל, על פי דו"ח שפרסם מכון "יסודות", ניתן לייצר את מלוא האספקה הנחוצה של קטניות. לנתון זה יש חשיבות מכרעת: כמקור חלבון, קטניות הן חלופה למזון מהחי, כלומר יכולות להחליף בשר, משלוחים חיים ומחצית מהדגנים המיובאים. ביסוס החקלאות וכלל מערכת המזון בישראל על קטניות, דגנים מלאים, פירות וירקות תקטין את הפגיעות של מערכת המזון בישראל, תתרום לריבונות המזון שלנו ולביטחון התזונתי של תושבי המדינה.

לא רק המלחמה באוקראינה, גם התפשטות מגפת הקורונה הגבירה את ההבנה כי על מדיניות המזון להיערך למצבי משבר, וכי יש לבסס מערכת מזון שתתפקד גם בעיתות חירום ותהיה מותאמת לשינויי האקלים. 

 דו"ח יסודות – מכון יסודות (2020). ביטחון מזון לאומי בישראל.

 Willett W., Rockström J., Loken B. et al. (2019). Food in the Anthropocene: the EAT–Lancet Commission on healthy diets from sustainable food systems